אם הספקתם כבר לנבור בעולם המושגים של השקעות בנדל"ן בארה"ב וודאי נתקלתם לא פעם במסמך שנקרא HUD.

מה זה המסמך הזה?

אחרי שחברת הטייטל (אשר מהווה גוף שאחראי לביצוע עסקת הנדל"ן ומנפיקה לרוכש תעודת ביטוח בגין חובות עבר במידה שיתגלו לנכס) מסיימת את עבודתה מבחינת בדיקת נסח הטאבו DEED, מגיע השלב בו על הרוכש להעביר את כל סכום התמורה בגין העסקה לחברת הטייטל אשר מצדה תחלק את הכסף בין כלל הצדדים המעורבים בעסקה בהתאם לזכויותיהם. הצדדים המעורבים בדרך כלל בעסקה הינם המוכר, הקונה, העירייה והברוקרים של הצדדים בעסקה.

איך הרוכש ידע כמה כסף בדיוק עליו להעביר לחברת הטייטל? בדיוק בשביל זה מונפק מסמך שנקרא HUD 1.

המסמך מכיל טבלה המחולקת לשני טורים- טור של הרוכש וטור של המוכר. בתוך כל טור ישנה עוד חלוקה: "זיכויים" ו"חובות". החובות והזיכויים של הצדדים בעסקה נקבעים מראש על בסיס ההסכם אותו סגרו הצדדים לעסקה קודם לכן. למשל, אם הוסכם כי הקונה יישא בעלויות המשפטיות, בטור של הקונה תחת כותרת "חובות" יתווסף סכום העלויות המשפטיות ויצטרף לסך כל הסכום שעל הרוכש להעביר בעסקה. ואם למשל הקונה נושא בתשלומי הארנונה בתקופה בה הוא לא החזיק בנכס אז המוכר יזכה אותו בסכום הארנונה העודף, סכום זה יירשם תחת "זיכויים" בטור של הרוכש ויפחית את הסכום הכולל של הרכישה.

הטבלה כוללת את כל התשלומים שהיו בגין העסקה כגון: תשלומי ארנונה, עלויות משפטיות, עמלות סוכנים, תשלום לחברת הטייטל, המקדמה שכבר שילם הרוכש על הנכס ועוד.

בסוף בסוף, לאחר שכלול כל המרכיבים, ושקלול החובות והזיכויים, מוצג הסכום הסופי שעל הרוכש להעביר לחברת הטייטל על מנת להשלים את חובותיו הכספיים בגין העסקה.